על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על סיפוח


סוגיית הסיפוח, שעד לאחרונה הייתה נושא אזוטרי שמעסיק רק את הימין המתנחלי, הפכה לכבוד הבחירות ובעזרתו של הנשיא טראמפ לשיחת היום. אז לפני שצוללים לתוך הדיון על סיפוח כדאי קודם כל להכיר כמה עובדות בסיסיות על הנושא. קבלו חמישה דברים שכדאי לדעת לפני שמדברים על סיפוח השטחים:

1. מה זה בכלל סיפוח?

בניגוד למה שאנשים אולי חושבים, ממשלת ישראל מעולם לא הפכה את ה"שטחים", כלומר את יהודה ושומרון, לחלק מישראל – מהסיבה הפשוטה שמפעל ההתנחלויות הוצדק כמצב זמני בלבד לצורכי ביטחון, ומשום שיש שם מיליוני פלסטינים שמדינת ישראל לא רוצה להפוך אותם לאזרחים שלה. בפועל, כל ממשלות ישראל, כולל ממשלות הימין וכולל ממשלת נתניהו בעשור האחרון, השאירו את יהודה ושומרון מחוץ לגבולות המדינה כשטח צבאי כבוש. לכן, כל יישוב ישראלי שנבנה בשטחים מכונה התנחלות – מילולית, מדובר בהתנחלות בשטח שאינו בגבולות ישראל ונמצא תחת שלטון הצבא.

סיפוח הוא החלטה של מדינת ישראל להפוך את כל יהודה ושומרון לחלק מישראל ולהחיל עליהם את ריבונות המדינה וחוקיה, מה שיגדיל את נקודות החיכוך ואת שטחי המדינה ויהפוך את 3 מליון הפלסטינים שחיים בה לאזרחי ישראל. מאחר וגם הימין הקיצוני מבין שמהלך כזה יוביל כמעט בוודאות לשפיכות דמים אינסופית ולסיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, כעת מקדם הימין רעיונות של סיפוח חלקי או סיפוח בשלבים.

2.מהן המשמעויות הביטחוניות של סיפוח יהודה ושומרון?

בעניין הזה מספיק רק להקשיב למה שאומרים אנשים שתפקידם הוא לשמור על ביטחון ישראל, כמו למשל ראש השב"כ לשעבר יורם כהן שהזהיר שאפילו סיפוח חלקי "יוביל לשפיכות דמים". בזמן שפוליטיקאים בישראל נוטים לדבר על סיפוח כאילו מדובר במהלך קל ונקי, עמדת מערכת הביטחון שונה לחלוטין. על פי עמדת רוב מוחלט של מומחי ביטחון, מדובר במהלך שעלול להוביל להתפרצות אלימה בהיקף שלא נראה כמוהו מאז האינתיפאדה השנייה. סיפוח של מיליוני בני אדם בניגוד לרצונם יגרום קודם כל לגל מחאה אדיר. מלבד זה, סיפוח משמעותו פירוק הרשות הפלסטינית והפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני איתה, אחד הנכסים החשובים ביותר כיום למניעת טרור; הוא עלול לעורר אינתיפאדה אלימה ומדממת; בלי המשטרה הפלסטינית, משטרת ישראל וצה"ל יהיו אחראיים באופן ישיר על האוכלוסייה הפלסטינית ויצטרכו לשמור על הסדר עמוק בתוך הערים הפלסטיניות, דבר שלא קרה מאז הסכמי אוסלו. כל זה עלול לגלוש ולהשפיע גם על גזרות אחרות כמו עזה ולהביא לביטול הסכמי השלום של ישראל עם מצרים וירדן, ולתגובה צבאית מצד לבנון סוריה ואיראן. בשורה התחתונה, מהלך של סיפוח הוא הימור ביטחוני אדיר על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל כשכל המומחים לנושא מזהירים ומתריעים מפני ההשלכות.

3. איך סיפוח ישפיע כלכלית על החיים במדינת ישראל?

סיפוח ישפיע לא רק מבחינה ביטחונית אלא גם כלכלית, חברתית וחוקית. בראש ובראשונה, אם ישראל תספח את השטחים או חלק מהם היא תצטרך לקבוע האם לתת לפלסטינים אזרחות ישראלית ושוויון זכויות, או להשאיר אותם כנתינים סוג ב' חסרי זכויות, מה שייצור מצב רשמי של אפרטהייד – אפלייה חוקית בין קבוצות שונות בקרב תושבי המדינה. גם אם הפלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית, תיווצר מציאות של פערים כלכליים עצומים. מחקר שערך ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" קובע כי סיפוח יעלה לישראל סכום חד-פעמי של 32 מיליארד שקל ואחריו לא פחות מ-52 מיליארד שקל בשנה. לשם השוואה, זה יותר מכל תקציב השנתי של משרד הבריאות והתחבורה ביחד –  וכל זה עוד לפני שחישבנו בכמה עלול לגדול תקציב הביטחון וכמה ישראל עלולה להפסיד מבידוד בינלאומי בעקבות הסיפוח. זאת אומרת שהסיפוח לא רק מהמר על ביטחון תושבי ישראל, אלא גם ירסק את כלכלת ישראל.

4. האם סיפוח הצליח במקומות אחרים בעולם?

ישראל היא לא המקום היחיד שמדברים בו על סיפוח. כאשר בודקים תוצאות של מהלכי סיפוח שונים בעולם בשנים האחרונות, התוצאות ברורת: נסיון הסיפוח של אריתראה על ידי אתיופיה נגמר במלחמה של 30 שנה ובעצמאות של אריתראה; אינדונזיה סיפחה את מזרח טימור בשנת 1975 ונאלצה לתת לה עצמאות בתום סכסוך מדמם של 24 שנה, ואת מערב פפואה, שם מתנהל כבר כמעט 60 שנה סכסוך שגבה את חייהם של מאות אלפי בני אדם; כשעיראק סיפחה את כוויית בשנת 1990 המהלך הוביל לפלישה אמריקית לשטחה ולמלחמת המפרץ. אפילו כשמעצמה כמו רוסיה סיפחה ב-2014 שטח קטן יחסית, את חצי האי קרים (ולא, חלילה, את כל אוקראינה), היא סבלה מיד מסנקציות בינלאומיות קשות. אז אם יש משהו שאפשר ללמוד מהמדינות שניסו את הטריק הזה של סיפוח חד צדדי הוא שזה לא מצליח, זה אלים מאוד וזה לרוב נגמר בעצמאות של השטח המסופח. אם יש עוד משהו שמשותף לכל המדינות שניסו את המהלך הזה, זה שלא מדובר במועדון מכובד במיוחד של מדינות שומרות חוק וזכויות אדם.

5. אם לא סיפוח אז מה?

החדשות הטובות הן שלא מוכרחים לספח. קיימת גם אפשרות אחרת – חלוקה לשתי מדינות. אחת הסיבות שכמעט כל צמרת מערכת הביטחון בהווה ובעבר תומכת בפתרון שתי המדינות וכמעט כל מדינות העולם קוראות לישראל לעשות את זה, היא לא רק כי זה הפתרון החכם, המקובל והבטוח ביותר – אלא גם כי בסופו של דבר, האפשרות השניה – סיפוח ומדינה אחת – היא פשוט רעיון מסוכן ברמה בלתי סבירה שעלול להוביל לסכנה קיומית למדינת ישראל.

לקריאת מחקר "מפקדים למען ביטחון ישראל" על השלכות הסיפוח: http://bit.ly/2RszBwL