מירי רגב לא גנבה, השאר דווקא כן


רשימת הליכוד-ביתנו היא המושחתת ביותר מבין כל המפלגות שרצות לכנסת בבחירות הקרובות. מרמה והפרת אמונים, מינויים פוליטיים, מעילה בכספים, תקיפת ילדים, ניצול עובדים, איומים, הלוואות בשוק האפור וגניבת עציצים – כך הגיע הליכוד-ביתנו למצב שבו אחד מכל שלושה מועמדים במקומות ריאליים קשור לפרשת שחיתות או לפלילים

בנימין נתניהו. בשנת 2000 נחשד נתניהו כי ניצל את מעמדו כראש ממשלה לקבלת טובות הנאה מקבלן ההובלות אבנר עמדי. בני הזוג נתניהו העסיקו את עמדי מספר פעמים לאורך הכהונה באופן פרטי – אלא שניסו לגלגל את ההוצאות הגבוהות, שהגיעו לעשרות אלפי שקלים, על המדינה.

נתניהו נחשד בשוחד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה. בסופו של דבר, הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום – בניגוד לעמדת פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שקבעה כי "הניצול המתמשך של עמדי באמצעות מעמדו הציבורי של נתניהו, תוך פיזור הבטחות ריקות ש'יהיה בסדר', תוך שנתניהו נמצא במצב של ניגוד עניינים חריף, ממלאים אחר יסוד השחיתות". עוד הוסיפה כי "נתניהו ידע הן על ביצוע העבודות והן על קיומו של החוב".

בזמן כהונתו כשר החוץ בממשלת שרון היה נתניהו אחראי לשורת מינויים פוליטיים בלתי תקינים במשרד. לפי דו"ח חמור של מבקר המדינה, מינה אנשים חסרי הכשרה מתאימה - לעתים אפילו חסרי תעודת בגרות - לתפקידים בכירים, והשתמש בוועדת המינויים הרשמית של משרד החוץ כעלה תאנה. ההתנהלות המושחתת הזאת אפיינה, לפי מבקר המדינה, גם את תקופת כהונתו של מספר 6 ברשימה, סילבן שלום.

אביגדור ליברמן. תקצר היריעה מלתאר את שלל ההסתבכויות של ליברמן עם החוק הישראלי והבינלאומי. נזכיר רק כמה מהמקרים. באמצע שנות ה-90 נחקר ליברמן, מספר 2 ברשימת הליכוד ביתנו, בחשד למרמה והפרת אמונים עקב התנהלות מושחתת בעמותת "שער בעלייה". ליברמן כיהן, למעשה, כמנכ"ל דמה של העמותה, שאב ממנה כסף רב – על אף שלא ביצע בה שום עבודה בפועל. לבסוף ניסה להגן על עצמו משפטית באמצעות מסמך שהתברר כמזויף.

ב-2001 הורשע ח"כ ליברמן בתקיפת קטין, גרימת חבלה ואיומים. זאת לאחר שיצא למסע נקמה והפחדה בשלושה ילדים בני 12 ו-13 שהציקו לבן שלו. ליברמן רדף אחריהם, השליך עליהם אבנים והכה אחד מהם בפנים. לאחר מכן, בעוד שהקטין שרוע על הרצפה וממרר בבכי מרוב כאב, בעט בו שר החוץ לעתיד שוב ושוב.

לאורך שנות ה-2000 התנהלה נגד ליברמן חקירה חובקת עולם בגין הקמה של רשת חברות קש שהזרימו מיליוני שקלים לכיס של בתו. באחרונה הוגש נגדו כתב אישום בפרשת השגריר בן אריה. ליברמן מואשם כי קידם את בן אריה במשרד החוץ, רק משום שהדליף לו פרטים סודיים על החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו.

יאיר שמיר. מספר 4 ברשימה הודה, במסגרת עסקת טיעון בארצות הברית, כי העלים עין ממעשים לא חוקיים של הנהלת חברת ההיי-טק שעבד בה. שמיר כיהן כחבר בוועדת התגמולים של חברת ההיי-טק "מרקורי", ואיפשר לבכיריה לנפח את מחירי האופציות של החברה באמצעות פרוטוקולים כוזבים מלאים בתאריכים שקריים ובפרטים כוזבים. במסגרת הסכם הפשרה, שילם קנס של 100 אלף דולר.

ישראל כץ. כשהיה בשנות ה-20 לחייו, מספר 8 ברשימה הושעה מלימודיו כסטודנט באוניברסיטה העברית עקב שורה ארוכה של עבירות אלימות. כך, למשל, נהגה החבורה של שר התחבורה לעתיד לפזר התקהלויות מחאה של סטודנטים ערבים באמצעות שרשראות ברזל.

ב-2007 המליצה המשטרה להעמיד את כץ לדין בגין מינוי מקורבים למגוון תפקידים במשרד החקלאות. השר הואשם בסעיף של מרמה והפרת אמונים. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סגר את התיק מאוחר יותר בשל מחסור בראיות, אבל קבע כי על סמך החומר שכן הצליח לאסוף "אין ספק שההתנהלות של השר כץ כללה גם פעולות לא ראויות ולא תקינות – במעשה ובמחדל".

בהמשך הועמדו לדין שלושה מקורבים של כץ בשל עבירות שביצעו במשרד החקלאות, בזמן שכץ עמד בראשו. בין היתר, הואשמו כי ניצלו את התפקיד שלהם לקידום האינטרסים הפוליטיים של השר במקום לעסוק בתחומי האחריות המקצועיים שלהם.

הוסיף על כך מבקר המדינה שבדק ומצא כי "בתקופת כהונתו של כץ במשרד החקלאות נעשו מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים אחרים". כך, למשל, מפרט המבקר כי ברשות לפיקוח חקלאי נקלטו באותה שנה 24 עובדים – מתוכם 11 חברי מרכז הליכוד, ארבעה בנים של חברי המרכז ופעיל ליכוד אחד.

סופה לנדבר. מספר 10 ברשימה נתפסה על-ידי מצלמות האבטחה של הכנסת, כשהיא גונבת עציצים מחדרה של ח"כ רוחמה אברהם. לנדבר ספגה הערה חמורה מוועדת האתיקה של הכנסת.

חיים כץ. מקום 19 ברשימת הליכוד ביתנו מכהן כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, ומנצל באופן שיטתי את תפקידו כדי להשפיע על הפריימריז בליכוד. קודם כל, כדי להיבחר שוב ושוב בעצמו, ולאחר מכן כדי לרקוח דילים עם מועמדים אחרים. בכל פעם שנערכות בחירות פנימיות במפלגה, כץ מעלה את אלפי העובדים הכפופים לו על אוטובוסים או מכוניות שכורות ומשנע אותם לקלפיות – שם הם מצביעים על-פי רשימות מוכנות מראש, שמונחתות עליהם מלמעלה. הוא גם מנצל את משאבי הוועדה לטובת הניהול השוטף של מסע הפריימריז.

לאורך השנים הצטברו לא מעט עדויות שלפיהן אנשיו של כץ משגרים איומים כלפי עובדים שלא ששים למלא אחר פקודותיו הישירות של יו"ר ועד העובדים. על רקע המעשים האלה נפתחה נגדו חקירת משטרה. על-פי החשד, אלפי העובדים שפקד לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל – שגם עליה שלט כץ – דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. המשטרה והפרקליטות המליצו להעמידו לדין.

משה פייגלין. מספר 23 ברשימה הורשע בהתקהלות אסורה, המרדה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בשלושה תיקים שונים. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים בפועל בגין המרדה.

צחי הנגבי. מקום 26 ברשימה הסתבך קשות בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה, בעת שעמד בראשו. בכתב האישום החמור שהוגש נגדו הואשם בהפרת אמונים, בעדות שקר ובמתן שוחד בחירות. לבסוף הורשע במתן עדות שקר, והוטל עליו קלון.

גילה גמליאל. מקום 30 ברשימה הודחה ב-1998 מתפקידה כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון על רקע "מנהל לא תקין". בנוסף, במהלך כהונתה כיו"ר האגודה נחשדה פעם אחר פעם בהעברות כספים לא חוקיות.  

דוד ביטן. סגן ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, ומקום 35 ברשימה, נחקר פעמים בות בחשד לעבירות שונות, ובהן אי-סדרים כספיים, הלוואות השוק האפור ועבירה על טוהר המידות.

ליאון ליטינצקי. מספר 34 ברשימה תועד רק לפני שבועיים על-ידי ערוץ 10, כשהוא מבטיח משרות למי שיביא איתו לקלפי אנשים שיצביעו עבור הליכוד ביתנו. בנוסף, גם הציע תגמול כספי עבור קולות. "תקבלו עשרה שקלים על כל מצביע", הבטיח לפעילי הליכוד ביתנו. ועדת הבחירות המרכזית בודקת בימים אלה את הפרשה המפוקפקת, ונראה כי תוגש נגדו תלונה למשטרה.