מים גנובים


מאז שנתניהו עלה לשלטון התייקרו המים בישראל בעשרות אחוזים. כך העביר ראש הממשלה את השליטה באספקת המים הלאומית לתאגידים עסקיים חסרי פיקוח, וניפח את החשבונות של כולנו במאות ואלפי שקלים

עד 2010 מים היו מצרך זול בישראל. ואז, לפני כמעט שלוש שנים, ביצעה ממשלת נתניהו מהלך היסטורי להפרטת משק המים במדינה, כשהעבירה את האחריות על אספקת המים מידי הרשויות המקומיות לתאגידים עסקיים. כך הפכו המים ממוצר ציבורי, זכות בסיסית של כל אזרח, למותרות. 

קשה לומר שזו התפתחות מפתיעה, בהתחשב בכך שהמטרה היחידה של תאגידים עסקיים היא להרוויח כמה שיותר כסף. החשבון, כרגיל, עלינו האזרחים. מאז ביצוע הרפורמה התנפחו חשבונות המים בישראל בעשרות ומאות אחוזים - והתעריף רק עולה משנה לשנה. מפלס הכנרת לא היה במצב כל-כך טוב כבר שני עשורים? בממשלה לא שמעו על זה, כנראה, כי בינתיים התעריף מטפס יחד עם המפלס. חשבתם שכבר הגענו לשיא? בעוד שבוע צפויה התייקרות נוספת.

התהליך כלל אינספור כשלים, וראשיתו בהקמה של 52 תאגידי מים שפועלים ממש כמו בית עסק. אם בעבר, כשהעיריות היו אחראיות על אספקת המים, לא עשו עלינו קופה כשהעבירו לנו מים לברזים – עכשיו המצב שונה לגמרי. במקום לדאוג לאינטרס של הציבור - קבלת מים איכותיים במחיר מינימלי - דואגים התאגידים לרווחים שהם גוזרים על חשבוננו. הרווחים הגדולים שהם רושמים מדי חודש לא נובעים מהתייעלות אלא מעלייה קיצונית במחירים. כך, למשל, מאז 2010 זינק מחיר קוב מים, למי שאינו חורג מהמכסה, מ-4.25 שקל ל-9.1, כלומר: כמעט פי שניים.

אבל המחדל לא נגמר שם. ממשלת נתניהו נקטה בשורת צעדים שהביאו כולם לעלייה במחיר המים: הפסקת סבסוד המים, ביטול מדרגות תשלום והטלת מלוא העלויות על הצרכן. במקביל, נקבע כי הצרכנים הפרטיים ישלמו עבור ההקלות שקיבלו החקלאים והתעשיינים. מכיוון שתאגידים, בניגוד לעיריות, לא נהנים מפטור ממע"מ, לראשונה גולגל גם המס העקיף הזה על הצרכנים.

ואם זה לא מספיק, נקבעה כמות מוזלת של מים לכל אדם בישראל ללא שום התאמה למציאות החיים ובלי עבודת מטה מעמיקה. כך נתקענו עם תחשיבים לא עדכניים מלפני 20 שנה ועם חשבונות בלתי הגיוניים. לבסוף, בניגוד להצהרות הראשוניות, לא נקבעו שום הנחות או הקלות לקשישים, למשפחות חד-הוריות ולעניים.

על כשלי ההפרטה הללו, ועל רבים נוספים, כתב מבקר המדינה בדו"ח חריף במיוחד, שבו הוא קובע כי הישראלים משלמים עבור המים שלהם מחירים "הגבוהים בהרבה מהעלות הריאלית" של תהליך אספקת המים, ואף קורא להוזלה מיידית של התעריף.

המצב העגום נובע מהתפיסה ההרסנית של נתניהו, שלפיה ידיים פרטיות צריכות לנהל משאב לאומי. במצב הנוכחי, אין לתאגידים שום צורך להצטיין מבחינת השירות או המחירים - כי כולנו מחויבים להיות לקוחות שלהם ולא יכולים לבחור בשום חלופה אחרת. לפיכך, קיים פה מונופול טבעי ובלתי נמנע: כולנו קהל שבוי של חברות כאילו-ממשלתיות, שבעצם עובדות לפי חוקי השוק. תאגידי המים אמנם בבעלות ציבורית, אבל מערך התמריצים שנקבע להם מבוסס על עקרונות של רווח והפסד, ממש כמו בחברות פרטיות.

לסיכום, אין שום סיבה בעולם שההפרטה הזאת תפעל לטובת הצרכן. 

הניסיון בעולם, כפי שעלה מוועידת המים הבינלאומית שנערכה ב-2001, מראה שברוב המדינות שבהן הופרטו משקי המים חלה הרעה באיכות המים והתעריפים זינקו. באנגליה – עלייה של 50 אחוז בעלויות המים תוך ארבע שנים מרגע ההפרטה. בצרפת – מחירי המים ברשויות מופרטות גבוהים בעד 40 אחוז ממקומות שבהם המדינה עדיין מטפלת בנושא. בארגנטינה – קפיצה של כמעט 90 אחוז במחיר המים תוך עשור.

אז מי בכל זאת מרוויח מהמהלך הכושל הזה?

קודם כל, עובדי התאגידים ומי שעומדים בראשם. במקור היו אמורים לקום רק 13 תאגידים, אבל לבסוף הוקם מספר גדול פי ארבעה. להלן: מאגר ג'ובים בלתי נדלה.

בדיקת 61 מעלה כי רבים מראשי הדירקטוריונים בתאגידי המים הם – הפתעה! – חברי ועידת הליכוד. מדגם זעיר אך מייצג: משה קלצ'קין, יו"ר הדירקטוריון בירושלים, מקורב של נתניהו וליברמן; גבי כנפו, יו"ר הדירקטוריון באשדוד, מקורב של ראש עיריית אשדוד (מטעם הליכוד) וחבר ועידה; בני הרשקוביץ, יו"ר הדירקטוריון ביבנה, שכיהן כסגן ראש העירייה מטעם הליכוד; אילן ג'ורג'י, יו"ר הדירקטוריון בקריית אונו וחבר בוועידת הליכוד – ויש עוד רבים אחרים.

קבוצה שנייה שעתידה ליהנות ממדיניות ההפרטה העיוורת, היא הטייקונים. הקמת התאגידים היא בסך הכל שלב ביניים בדרך להפרטה מוחלטת של משק המים. החוק עצמו מציין כי כעבור שלוש שנים ניתן למכור את התאגידים לאנשי עסקים פרטיים. תהליך זהה קרה גם לפני ההעברה לידיים פרטיות של רשות הדואר, בזק והתעשייה הצבאית.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב לכך מפורשות כשהצהיר בכנסת: "אנחנו נמשיך בהקמת תאגידי מים וביוב – ובהפרטתם". מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, הוסיף: "אני מעריך שתחום נוסף שיופרט הוא תאגידי המים והביוב". גם אורי יוגב, עד לא מזמן יו"ר המועצה המייעצת לראש הממשלה בנושאים כלכליים, אישר את התחזית – וכיאה למי שתומך אוטומטית בהפרטה מכל סוג, עשה זאת בהתלהבות גדולה. "מדובר בתהליך בלתי נמנע", אמר לעיתונות. עוד הוסיף יוגב כי זה אך טבעי שטייקונים ישתלטו על הענף, מאחר ש"זה דינו של עולם".

כך או כך, עשירי הארץ – אלה שלא מרגישים אפילו את מה שנתניהו עשה לחשבונות המים שלנו – כבר מתכוננים במרץ.