הערוץ והעריץ


איומים, הפרת התחייבויות והתערבות בתכנים - כך הוריד בנימין נתניהו ערוץ טלוויזיה שלם על הברכיים, הכל כדי שהתחקירים עליו לא יגיעו אליכם

"לאורך התקופה האחרונה הועבר מסר מראש הממשלה לערוץ: אם תהיו ילדים טובים עד הבחירות, זה יקל עלינו לפתור את המשבר" – כך אמר הערב גורם בסביבת ערוץ 10 לשישים ואחת, על רקע אישור הסדר החוב של הערוץ.

האמירה הזאת מעניקה הצצה לקרב רווי היצרים שהתנהל בשבועות האחרונים מאחורי הקלעים, ובו ניסה ראש ממשלת ישראל להכפיף ערוץ תקשורת לצרכיו הפוליטיים האישיים. על פניו, הוויכוח בין ערוץ 10 ללשכת ראש הממשלה נסוב סביב סוגיות כלכליות, אלא שהאמירה הזאת - שמצטרפת לפרסומים נוספים מהשבועות האחרונים - מגלה עד כמה חתר בנימין נתניהו למטרה אחת בלבד - נקמה. 

לפי ההסכם המסתמן בין הנהלת הערוץ למשרד האוצר, יוכל ערוץ 10 להמשיך לשדר במשך שנתיים נוספות. זאת בתום סאגה ארוכה ומתישה שבמהלכה הוריד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הערוץ על ברכיו והפך אותו, למעשה, לתלוי בחסדיו. מדובר בפעם השלישית במהלך כהונת נתניהו שבה הוא מוביל את ערוץ 10 אל סף סגירה – רק כדי להושיע את מאות עובדיו ברגע האחרון, ולאותת לקברניטי הערוץ באיזה קו פוליטי כדאי להם לדבוק עד למשבר הבא.

איך הגענו למצב שבו ערוץ טלוויזיה גדול הופך לכלי משחק בידיו של פוליטיקאי מכהן, גם במחיר אובדן פרנסה של מאות משפחות בישראל?

המשבר הנוכחי החל לאחר שבשנה שעברה פירסם רביב דרוקר שורה של כתבות תחקיר העוסקות בקשריו ההדוקים של נתניהו עם בעלי הון זרים. מאוחר יותר באותה שנה פורסם תחקיר לא מחמיא על הפטרון של נתניהו והבעלים של "ישראל היום", המיליארדר שלדון אדלסון. רק היום נודע כי תחקיר נוסף, המתמקד בהתנהלות כספית בעייתית של נתניהו ואדלסון, נגנז זמן קצר לפני שידור.

תחקירים נשכניים הם עניין שבשגרה בכל דמוקרטיה מערבית. אלא שנתניהו, במקום להגיב באומץ כאיש ציבור החייב דין וחשבון על מעשיו, העדיף לגרור את חברת החדשות של הערוץ לבית המשפט. בתום משא ומתן בין הצדדים הושג הסכם פשרה, שהוגדר בסביבת ראש הממשלה כ"מחווה של הזוג נתניהו כלפי הערוץ". עורכי דינו של ראש הממשלה התעקשו שהערוץ יתחייב לנהוג בעתיד באופן "הגון וענייני כלפי הזוג נתניהו". בעקבות לחצים כבדים שהופעלו על הערוץ, פורסמה גם התנצלות כלפי אדלסון - שאחריה התפטרו במחאה מנכ"ל חברת החדשות, עורכת תוכנית התחקירים ואחד המגישים הבכירים.

כדי להבין את התנאים שבהם פעלו אנשי ערוץ 10, חייבים להבין שלאורך כל התקופה הזאת מרחפת חרב הסגירה מעל ראשו של הערוץ. למעשה, ערוץ תקשורת שלם הפך תלוי לחלוטין במצב הרוח ובאינטרסים הפוליטיים של הזוג נתניהו, שהפכו לאנשים עם היד על השאלטר.

גורמים שבקיאים בנושא מספרים כי במהלך המגעים בין הערוץ לאנשי ראש הממשלה שינה נתניהו לא פעם את דעתו באופן מבלבל ובלתי-צפוי. לדבריהם, לא פעם סיים ראש הממשלה יום עבודה והלך הביתה כשהוא מפגין נכונות ברורה לשים את המשבר הזה מאחוריו, אלא שאז חזר בבוקר אחר לחלוטין - תקיף, לוחמני ונחוש לסגור את הערוץ מתמיד. גם בעלי תפקידים בסביבתו של ראש הממשלה, שהיו משוכנעים בתחילה כי הם פועלים לתיקון משבר ענייני, הבינו מאוחר יותר כי ליצר הנקמנות הבלתי סביר שאחז בנתניהו יש מקור אחד ויחיד – אשתו שרה.

באותה תקופה הועבר רמז מאיים מסביבת ראש הממשלה לערוץ: אם תיפטרו מרביב דרוקר, תזכו בעוד קצת חמצן. במלים אחרות, נתניהו ניצל את המצוקה של ענף – המשותפת לכלל ערוצי התקשורת – לטובת צרכיו הפוליטיים הצרים.

החוב של ערוץ 10, שנאמד בכ-30-40 מיליון שקל, מורכב מתמלוגים ומדמי זיכיון שלא שולמו ונצברו בשנים האחרונות. הערוץ לא ביקש בשום שלב שמיטת חובות אלא רק לפרוס אותם לאורך חמש שנים. לשם השוואה, כשרשות השידור נקלעה לחוב גדול בהרבה, 300 מיליון שקל, נחלץ לעזרתה ראש הממשלה ללא שהיות והעביר חוק שלפיו הוא מוסמך לבטל את ההתחייבויות הכספיות של הערוץ על דעת עצמו.

לפני שבועיים, אחרי חודשים ארוכים של דיונים ואיומים, הושג הסדר בין ערוץ 10 לוועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. הסדר פריסת החוב אושר גם על-ידי שר האוצר, החשב בכללי, שר התקשורת והיועץ המשפטי לממשלה. נותר רק אדם אחד שהיה צריך לאשר את ההסדר – ראש הממשלה.

אלא שמדינת ישראל מצויה, כידוע, בתקופת בחירות, ולאף אחד לא יזיק גוף תקשורת גדול שיהיה תלוי בחסדיו. לכן החליט נתניהו לקיים מפגן כוח ולכופף את ידו של הערוץ – עד לרגע האחרון ממש. תאריך הסגירה הלך והתקרב, מכתב הפיטורים כבר הודפסו, אבל האישור הסופי מראש הממשלה סירב להגיע. רק בתום שבועיים של הפגנות ולאחר הגשת עתירה לבג"צ, נכנע נתניהו והורה להעביר את ההצעה לאישור הכנסת – בסייג אחד: הזיכיון יינתן לשנתיים בלבד, מועד קצר בהרבה מהמתוכנן.

למה קוצר הזיכיון? התשובה ברורה: כדי שנתניהו יוכל להבטיח שהתהליך הזה, שבו ערוץ טלוויזיה גדול מפתח תלות בהחלטותיו, יחזור על עצמו כבר בעתיד הקרוב. מי יודע מאיזה תחקיר ירצה להיפטר בשנה הבאה.