האגדה על הגדה


בסרטון של נפתלי בנט על "תוכנית ההרגעה", התשובה שלו לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אפשר למצוא קריינות רדיופונית, טון מעשי ובדיחות על הסופרנוס – עד שכמעט אפשר להישען אחורה ובאמת להירגע. אלא שבחינה של פרטי התוכנית מגלה כי מדובר בלא יותר מפנטזיה מסוכנת שנוצרה למטרה אחת - להשאיר עוד כמה התנחלויות במקומן. למרבה ההפתעה, בנט היה הראשון להודות בזה

בסרטון ההסברה הוויראלי שלו מנסה נפתלי בנט, הכוכב העולה של הימין, לשכנע את הציבור הישראלי שהוא עובד למענו. באמצעות קריינות רדיופונית, טון מעשי, בדיחה על הסופרנוס וכוס קפה מהביל, פורש הסרטון הקצר את החזון של יו"ר הבית היהודי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "תוכנית ההרגעה", הוא קורא לזה.

לרגע כמעט שאפשר להישען אחורה ולהירגע באמת.

אלא שאז נכנס לתמונה גורם בלתי צפוי: המציאות. כשבודקים לעומק את "המתווה לניהול הסכסוך" שמציג בנט, מבינים שני דברים: עד כמה הוא מופרך, ועד כמה הוא נועד, למעשה, למטרה אחת ויחידה – לנהל את החיים של מיליוני אזרחים ישראלים על-פי האינטרסים של קבוצות המתנחלים הקיצוניות ביותר.

האמת היא שיו"ר הבית היהודי הוא הראשון להודות באסטרטגיה הזאת בעצמו. "זו מדיניות מבולבלת. במשך כל-כך הרבה שנים שומעים דוברים שלנו מסבירים את הנימוקים הפרגמטיים, למה צריך את יהודה ושומרון", אמר בנט בוועידת המפלגה בשבוע שעבר. "אומרים לנו שצריך את אקוויפר המים, צריך את זה מסיבות ביטחוניות. אני רוצה להגיד לכם שמה שעובד בעם ישראל עובד גם בעולם. הסיבה שאנחנו נחזיק ביהודה ושומרון – כי זו הארץ שלנו כבר 3,800 שנה".

ועכשיו למציאות.

בנט מציע סיפוח מלא וחד-צדדי של שטחי C, ומדבר על הפיכת 48 אלף הפלסטינים שחיים שם לאזרחים ישראלים לכל דבר. אלא שלפי נתונים רשמיים של האו"ם, בשטחי C, המהווים 60 אחוז משטחי הגדה, חיים בכלל 150 אלף פלסטינים – פי שלושה מההערכה המסולפת של בנט. המשמעות של איזרוח בסדר גודל כזה היא שליטה ישירה, כפויה וסופית של ישראל על 16 אחוז מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה, בניגוד לרצונם.

התוכנית מבטיחה "אוטונומיה מלאה לפלסטינים" בשטחים שיישארו בידיהם, אבל סעיפי ההמשך מגלים שבנט מחזיק בהגדרה ייחודית משלו למושג אוטונומיה. היישות הפלסטינית הלא-ברורה שהוא מציע להקים תתקיים בצלה של "מטרייה בטחונית ישראלית מלאה", ולא תיהנה מעצמאות. במצב הנוכחי, כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית הם ששולטים באיזורי A ו-B ומצליחים לשמור שם על השקט והיציבות. אם יחזרו כוחות צה"ל פנימה, נצטרך להתרגל שוב למראות שכבר הספקנו לשכוח מימי האינתיפאדה. ב"תוכנית ההרגעה" תושבי הגדה הם אמנם לא יותר מניצבים אילמים בסרטון מושקע, אבל יש יסוד סביר להניח שהניסיון הזה לחיסול סופי של הקמת המדינה הפלסטינית יביא לכל דבר בעולם מלבד רגיעה.

בניגוד לנאמר בסרטון, מאגרי המים שמצויים בגדה לא מספקים לישראל מחצית מהמים שלה אלא חמישית בלבד. התלות בהם, אגב, צפויה לקטון משמעותית בשנים הקרובות הודות למתקני ההתפלה החדשים.

בנט טוען שישראל חייבת להתעקש על אחיזה ביטחונית מלאה בשטחים, כדי שהאיזור ישמש חיץ גיאוגרפי במקרה של תקיפה צבאית על-ידי טנקים מכיוון איראן. קראתם נכון: טנקים. מכיוון איראן. הטיעון החלוד הזה היה רלוונטי בפעם האחרונה לפני 20 שנה בערך, והוא מנותק עד כדי גיחוך ממפת האיומים האסטרטגיים על ישראל.

והעולם? לפי בנט, הקהילה הבינלאומית לא תכיר מן הסתם בריבונות הישראלית בשטחים המסופחים. הפתרון שלו הוא פשוט: "העולם יתרגל". הבעיה היא שהעולם לא יתרגל. העולם לא מתרגל כבר עכשיו לצעדים דרמטיים הרבה פחות, כמו הבנייה בשטחי E1, שמהווים חלק קטן מאוד משטחי C המדוברים. תארו לעצמכם מה יקרה כשייוודע לקהילה הבינלאומית בוקר אחד שחלק הארי של המדינה הפלסטינית העתידית עומד להפוך לנספח של מדינת ישראל.

ביטחון לישראל? עתודות מים? עתיד לילדינו? כל אלה מתגלות כסיסמאות ריקות שמטרתן אחת – לשמור בכל מחיר על כל ההתנחלויות במקומן; גם תמורת הקרבת דורות שלמים של ישראלים, שייוולדו לתוך מציאות של סכסוך בלתי פתיר. כבר בתחילת המסמך שמתאר את תוכנית הסיפוח פוסק בנט: "הסכם שלום עם הפלסטינים כבר לא יקרה". אבל כשקוראים את התוכנית שלו, מבינים שלא מדובר כאן באבחנה מדינית – אלא רק במשאלת לב, מהסוג המסוכן ביותר.