חטפנו דו"ח


ממשלת נתניהו הביאה השנה את מספר העניים לשיא של כל הזמנים - אחד מכל ארבעה ישראלים. דו"ח העוני, שהתפרסם בשבוע שעבר, מבקר קשות את מדיניות הממשלה, וחושף כי בניגוד לאמונה המתנשאת נתניהו, עניים הם לא עצלנים שאינם מוכנים לעבוד – ל-65 אחוז מהמשפחות העניות יש לפחות מפרנס אחד שיוצא מדי בוקר להרוויח את לחמו, ובכל זאת לא מצליח לחלץ את ילדיו מהמצוקה

אחת המנטרות הקבועות של נתניהו מבטיחה שמי שעובד קשה – יצליח להתפרנס בכבוד. באמצעות הטענה הזאת מסביר ראש הממשלה את הקיצוץ העמוק שהוא מבצע מדי שנה בשירותי הרווחה בישראל. הדבקוּת של נתניהו באמונות הכלכליות שלו באמת מרשימה, בהתחשב בכך שהנתונים הכלכליים המגיעים ממשרדי הממשלה מפריכים אותן פעם אחר פעם, וקובעים שבמדינת ישראל של 2012 יש מאות אלפי אזרחים עניים שעובדים קשה - אבל לא מצליחים לחלץ את משפחתם מהמצוקה הכלכלית.

בשבוע שעבר התפרסם דו"ח העוני השנתי מטעם הביטוח הלאומי, אבל לא זכה כמעט בחשיפה באמצעי התקשורת. המועד שנבחר להוצאת הדו"ח לעיתונות מעלה כמה תהיות, מאחר שבאותו יום חמישי גדוש אירועים התקיימו גם ההצבעה הדרמטית באו"ם וגם הפריימריז במפלגת העבודה. כך או כך, את המציאות המבישה והקשה שמאחוריו אי-אפשר לטאטא מתחת לשטיח.

 בתקופת ממשלת נתניהו הגיע מספר העניים בישראל לשיא של כל הזמנים: 1,838,600 איש - רבע מכלל אזרחי המדינה, מתוכם 860,900 ילדים. במהלך כהונת הממשלה הנוכחית נוספו למעגל העוני 64 אלף אזרחים, ובהם עשרות אלפים ילדים. הדו"ח קובע מפורשות: "ממשלת ישראל לא התייחסה ליעד המדיניות שלה בתחום העוני". 

• פרט למכסיקו, ישראל היא המדינה בעלת אחוז העניים הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, פי שניים מהשיעור הממוצע. אנחנו נמצאים במקום ה-33 מתוך 34 מדינות במדרג העוני.

 על-פי הדו"ח, 65 אחוז מהמשפחות העניות מכילות לפחות מפרנס אחד שיוצא מדי בוקר לעבוד קשה כדי לפרנס את ילדיו – ובכל זאת לא מצליח לסגור את החודש ולספק לבני משפחתו רמת חיים נאותה. בשנת 2000 עמד שיעור המשפחות העניות מהמשפחות שבהן שני ההורים עובדים על שני אחוז, ואילו ב-2011 – בשיא העשור הכלכלי של נתניהו – הוא זינק ל-6.4 אחוז.

 תנאי העבודה הגרועים, שחיקת השירותים הציבוריים, יוקר המחיה והשכר הנמוך מביאים לכך שגם מי שעובד לא מצליח להתפרנס. מתחילת כהונת הממשלה ירדה ההכנסה למשפחה בישראל ב-1.9 אחוז בממוצע. הנפגעות העיקריות מהתהליך הן נשים: 20.3 אחוז מהנשים עניות, לעומת 18.8 אחוז מהגברים. למשפחה חד-הורית שתלויה לפרנסתה באישה, אפילו עם ילד אחד – אין סיכוי להילחץ מהמצוקה הכלכלית. הדבר נכון גם לגבי משפחות עם שניים עד חמישה ילדים, שבהן שני ההורים עובדים בשכר מינימום.

 בביטוח הלאומי, גוף שבא במגע יומיומי עם קורבנות המדיניות הכלכלית של הממשלה, מצהירים באופן חד-משמעי שחייבים לשנות כיוון - לא רק לשלוח אנשים לעבוד אלא גם לדאוג לתנאי ההעסקה שלהם. הדו"ח קובע: "נתונים אלה מחייבים בחינה לגבי המשך המדיניות החברתית-כלכלית, שכן הם מבהירים שלא די במדיניות להגדלת התעסוקה אלא יש צורך, במקביל, לשפר את רמת ההשתכרות של המצטרפים החדשים והקיימים. ניתן לזהות את ממדי העוני כבעיה החברתית-כלכלית המרכזית של המשק".