תהיו בריאים


לכל אורך הכהונה מנסים נתניהו ושטייניץ לצמצם, לייבש ולהפריט את השירותים החברתיים - ובכללם את מערכת הבריאות הציבורית. זו הסיבה שבתי החולים הושבתו לא פחות משש פעמים רק בארבע השנים האחרונות. היום הגיע תורן של מי שמחזיקות על גבן את המערכת כולה, האחיות, לומר די ולהבהיר לראש הממשלה: המדיניות שלך הורגת את כולנו

הן אמנם לא נהנות מתדמית יוקרתית כמו רופאים ורופאות, אבל כל מי שמכיר מקרוב את שגרת העבודה של בתי החולים יודע כי האנשים, ובעיקר הנשים, שמחזיקות בפועל על גבן את מערכת הבריאות הן האחיות. הן אלה שנמצאות ימים ולילות עם החולים, מחלקות את התרופות, מלוות משפחות ברגעים הכי קשים בחייהן, ומסייעות או מבצעות כמעט כל הליך רפואי שניתן להעלות על הדעת. למעשה, בלעדיהן לא יכול היה שום מוסד רפואי לפעול – גם לא לשעה אחת.

למרות זאת, נמצאות האחיות בישראל במצוקה מתמשכת, שמקורה בהיעדר תקציבים, מחסור בתקנים וזלזול מופגן מצד הממשלה. המצב רק הלך והחמיר מאז מונה נתניהו לתפקיד שר האוצר ב-2003, ופתח במסע עיקש ואידאולוגי לחיסול השירותים הציבוריים בישראל.

נתונים? בבקשה.

 מספר האחיות לכל אלף איש בישראל הוא 4.5 – קטן פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD. למעשה, ישראל נמצאת כמעט בתחתית הטבלה של מדינות העולם המערבי, כשאחריה רק מכסיקו. בפריפריה, אגב, המצב קשה במיוחד, ומזכיר מדינות עולם שלישי – 3.7 אחיות לכל אלף איש.

 המשכורת של אחות היא מהנמוכות במשק – שכר הבסיס הממוצע עומד על 5,100 שקל בלבד.

 הצפיפות בבתי החולים הציבוריים בלתי נסבלת, והעומס הרב מביא פעמים רבות לפגיעה קטלנית במאושפזים. מדי שנה נדרשות למערכת הבריאות 2,400 אחיות חדשות, כשבפועל מוכשרות כ-850 בלבד. 

 האחיות הן שהובילו בשנים האחרונות את המאבק הציבורית להקטנת העומס במחלקות. המאבק החל לפני שנה, לאחר שהצוותים קרסו תחת העומס. לאחר שנקטו בצעדים ארגוניים, הוסכם עם האוצר כי התפוסה במחלקות הפנימיות תופחת ל-120 אחוז באופן מיידי, והשנה תגיע ל-115 אחוז. בשבועות האחרונים החלו להתמלא מחלקות האשפוז עד כדי 140 אחוז תפוסה, וצוותי האחיות קרסו בשנית תחת העומס.

האחיות מחכות כבר שלושה חודשים למשא ומתן עם משרד האוצר על התנאים בבתי החולים. במרץ השנה התחייבו בפניהן פקידי המשרד, במסגרת הסכם כתוב שנחתם בין הצדדים, שבספטמבר תחל הידברות על מצבן – אלא שההסכם הזה הופר פעם אחר פעם על-ידי משרד האוצר בתירוצים שונים ומשונים.

נתניהו, תאצ'ריסט מושבע, חרט על דגלו את הפגיעה במגזר הציבורי. לכן אין פלא שהכהונה שלו מתאפיינת בריבוי מאבקים למען מערכת הבריאות. תזכורת קצרה: ב-2009 שביתת אחיות טיפת החלב בדרום הארץ, בינואר 2011 שביתת אחיות, בסתיו 2011 מחאת המתמחים, בין אפריל לאוגוסט 2011 מאבק הרופאים (הרחב ביותר מאז 1982) ובינואר 2012 שביתת אחיות נוספת.

הניסיון מלמד שנתניהו יודע אך ורק להניח תחבושת זמנית על הפצע ולהרוויח עוד קצת זמן עד לשביתה הבאה. הוא לא מעלה על דעתו בכלל שמשהו בסיסי פגום בדרכו הכלכלית, אז הוא מפזר הבטחות ומחתים את הצוותים הרפואיים על איסור שביתה לכמה חודשים. עד השביתה הבאה, כמובן.

ובינתיים? אזרחי ישראל הם אלה שנאלצים להתמודד עם מערכת בריאות קורסת. למזלנו, מי שאחראיות על הטיפול בכולנו פשוט החליטו לומר די.