סוחטים את ישראל


בתחילת השבוע הצהיר יאיר לפיד כי יש להפסיק את הזרמת תקציבי העתק להתנחלויות. אולי כדאי שיחליף מילה עם מי שכיהן כשר האוצר של מדינת ישראל בשנתיים האחרונות, כי רק השנה עברו יותר ממיליארד שקל של בונוסים תקציביים מעבר לקו הירוק. כך עובדת שיטת הסחיטה של "הבית היהודי"

"הכסף שמועבר להתנחלויות הוא שוחד בחירות למתנחלים מהתנחלויות מבודדות שהשתלטו על מרכז הליכוד. צריך לעצור את זה. זה לא הוגן, זה לא חוקי. זהו כסף מבוזבז שצריך אותו בבאר שבע, בקרית שמונה ובעוטף עזה. הכסף לא צריך להגיע למקומות שבסופו של דבר לא יהיו חלק ממדינת ישראל בכל הסכם מדיני".

האמת? אין שום דבר יוצא דופן בציטוט שלעיל: טענות דומות נשמעות מדי שבוע מפי לא מעט חברי כנסת שמנסים לעצור את הזרמת הכספים החשאית ליהודה ושומרון. מה שמדהים במלים המצוטטות הן מי שאמר אותן: שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. אותו אדם שעד לפני שפוטר בבושת פנים על-ידי ראש הממשלה הספיק להזרים יותר בונוסים תקציביים עצומים - לא לבאר שבע או ליישובי עוטף עזה היקרים ללבו, אלא לאותן התנחלויות מבודדות בדיוק.

שוחד בחירות? ממש לא. זו השיטה שבאמצעותה סוחטת "הבית היהודי" את קופת המדינה לטובת סקטור צר, לא רק לפני הבחירות אלא לאורך כל השנה - שיטה שלפיד, שר האוצר של מעמד הביניים, היה המשת"פ המרכזי שלה. תוצאות השיטה באות לידי ביטוי מובהק בנתונים הרשמיים של מדינת ישראל. על-פי הלמ"ס, ההשקעה הממוצעת של הממשלה בתושב התנחלות לא-חרדית עומדת על 3,213 שקל בשנה, לעומת 1,892 שקל בלבד בעיירות הפיתוח ו-1,683 שקל ב-15 הערים הגדולות בארץ.

לאורך כל הכהונה שלו לפיד לא עשה דבר כדי לשנות את חלוקת המשאבים הבלתי-הוגנת הזו - למרות הבטחות הבחירות המפורשות שלו ("ההתנחלויות הפכו לעוד סקטור סחטני!"), למרות שנחשף בתקשורת כי חלק גדול מהכספים המיועדים ליהודה ושומרון זורמים לעמותות פוליטיות של הימין, ולמרות שרוב ההעברות לשטחים מתבצעות בחוסר-שקיפות מוחלט. בשורה התחתונה, לפיד הקריב את האינטרסים של מעמד הביניים ששלח אותו לכנסת לטובת ברית מפוקפקת וחובבנית עם מפלגת יש"ע, שלא הוכיחה את עצמה ולא הניבה לו שום הישג משמעותי.

חשוב להבין שההתנחלויות מקבלות תקצוב שוטף מהמדינה דרך משרדי הממשלה, כמו כל יישוב אחר במדינה. אלא שהן מקבלות, בנוסף, בונוסים תקציביים גדולים דרך שלושה נתיבים עיקריים. באף אחד מהם לפיד לא נגע. העובדה ש"הבית היהודי" הצליחה לשים יד על הוועדה החשובה בכנסת, ועדת הכספים - כשהציבה בראשה את ח"כ ניסן סלומינסקי - איפשרה לה לשחק בשר האוצר ולגרום לו להיכנע פעם אחר פעם לתכתיבים הסחטניים שלה. רוצה מע"מ אפס? יאללה, בונוסים למאחזים בלתי-חוקיים. רוצה חוק פונדקאות? תביא עוד כמה עשרות מיליונים לבית-אל.

מה יצא למעמד הביניים מזה? שום כלום. מה יצא להנהגת המתנחלים? יותר ממיליארד שקל.

 החטיבה להתיישבות - הקופה הסודית של "הבית היהודי"

החטיבה להתיישבות משמשת כבר שנים בתור זרוע הצללים של הממשלה לבנייה בשטחים. למרות שתקציב החטיבה מבוסס במלואו על כספי ציבור, החטיבה מסרבת לדווח לציבור או לנציגיו מה היא עושה עם הכסף הזה. כתוצאה מכך, הפעילות שלה לא נתונה לשום סוג של פיקוח.

השנה נחשף ב"ידיעות אחרונות", בעקבות תחקיר של מכון המחקר מולד, כי 74% מהתמיכות הישירות של החטיבה ברשויות מקומיות וביישובים מושקעים ביהודה ושומרון. כלומר, למרות שהחטיבה מחויבת לדאוג גם לפיתוח הגליל והנגב, היא מתעסקת בעיקר בהזרמת כספי ציבור בלתי-מפוקחים לשטחים. קבלו נתון מדהים: ההתנחלות בית-אל לבדה קיבלה מלפיד 51.5 מיליון שקל דרך החטיבה - יותר מכל יישובי הגליל והנגב גם יחד.

בנוסף, משמשת החטיבה צינור להזרמת כספים לעמותות מזוהות פוליטית, שבינן לבין התיישבות אין דבר וחצי דבר. כך, למשל, מעבירה החטיבה כל שנה מיליונים לעמותות תורניות שעוסקות בהחזרה בתשובה בערי מרכז הארץ, כמו הוד השרון, מודיעין ורמת השרון. החטיבה אפילו מממנת עמותה תורנית בשכונת המצוקה הידועה רמת אביב ג'.

למה זה קורה? פשוט מאוד: 40 מתוך 52 העמותות שמקבלות כסף מהחטיבה מקיימות זיקה פוליטית ברורה למפלגת "הבית היהודי". בין הנהנים מהכספים האלו: הרב דניאל טרופר, ראש ועדת החוקה והפריימריז של "הבית היהודי", גופים תורניים שהקים סגן שר החינוך, אבי וורצמן (הבית היהודי), ושלל מקורבים של השר אורי אריאל. ב-2014 בלבד העביר לפיד לחטיבה 534 מיליון שקל. ב-2013 העביר 614 מיליון שקל.

 ועדת הכספים - השוק של סלומינסקי

המנגנון המרכזי להזרמת כספים להתנחלויות הוא ועדת הכספים של הכנסת. מדי שבוע מגיעות לוועדה עשרות בקשות של משרד האוצר להעברת מאות מיליונים, ולעתים אפילו מיליארדים, בין סעיפים תקציביים שונים. ברוב המקרים חברי הוועדה לא זוכים לכל הסבר לגבי ההעברות - וחלקם הגדול אף לא טורח לברר. מאז שנכנס לתפקיד יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) גבר זרם התקציבים ליהודה ושומרון. על רובו קשה, כמובן, לפקח כי סלומינסקי עושה כמיטב יכולתו כדי שלח"כים לא תהיה אפשרות לדעת על מה הם מצביעים.

קחו, למשל, את "מענק ההתיישבות הצעירה". כותרת יפה, לא? בפועל מדובר בסכום של עשרות מיליוני שקלים שהאוצר מעביר מדי שנה בלי יותר מדי הסברים. לאן מגיע המענק המסתורי הזה? לא למשפחות צעירות בקריית שמונה שלא מצליחות לרכוש דירה ראשונה, גם לא לסטודנטים בבאר שבע שלא עומדים בתשלום שכר הדירה - זהו שם מכובס למענק שמיועד כל-כולו למאחזים הבלתי-חוקיים. בשנת 2013 עמד המענק על 66 מיליון שקל.

מלבד מענק ההתיישבות הצעירה, קיימים מענקים מסתוריים רבים אחרים. כך, למשל, לפני שנה חשפנו כאן את הדיל הסודי שבמסגרתו הוזרמו כ-150 מיליון שקל למועצות המקומיות בשטחים כדי לפצות אותן על הקפאת בנייה שהתחילה והסתיימה ב-2009. למרות שההקפאה כבר מזמן מאחורינו, הממשלה ממשיכה לשלם את אותו "מענק הקפאה" למועצות האזוריות מדי שנה באישורה של ועדת הכספים. מתברר כי חלק גדול מתוכו לא שימש בכלל כדי לפצות את המועצות על אובדן הכנסות מארנונה, כפי שהן הצהירו, אלא כדי לממן קמפיינים פוליטיים של עמותת הימין הפרטית, מועצת יש"ע.

ויש עוד עשרות דוגמאות של מענקים בלתי-שקופים, שהגיעו לאישור הוועדה לבקשתו של לפיד. דוגמאות? בבקשה. 2 מיליון שקל לוועד היהודי בחברון (דצמבר 2013 ושוב בספטמבר 2014), 10 מיליון שקל של "מענק ביטחוני מיוחד" (נובמבר 2013), 25 מיליון שקל של "מענק ביטחוני לרשויות" (אוגוסט 2014), 51 מיליון שקל ל"פיתוח אזורי ביהודה ושומרון" (דצמבר 2013) ועוד ועוד. הסכום המצטבר של המענקים המסתוריים מגיע למאות מיליונים מדי שנה.

בתקופת לפיד גם שונתה מפת העדיפויות הלאומית, כך שנכללו בה 90 התנחלויות - שיא של כל הזמנים - רבות מהן התנחלויות מבודדות שנמצאות הרחק מגושי ההתיישבות. משמעות ההחלטה היא מתן הטבות במסים, עדיפות בתחום הדיור, תמריצים לעובדים, מענקים מיוחדים וקידום פרויקטים.

 המאחזים הבלתי-חוקיים: כבר שנים שאתם מממנים עבריינים בלי שהיה לכם מושג מזה

בנוסף לחטיבה להתיישבות ולמסחרה של ועדת הכספים, המשיך לפיד לתקצב את מאה המאחזים הבלתי-חוקיים שעדיין קיימים בשטחים. מדובר ביישובים שמדינת ישראל עצמה קבעה כי אינם חוקיים והתחייבה לפנות. בקיצור, לפיד המשיך להזרים את כספי מעמד הביניים לכיסם של עבריינים שמצפצפים על חוקי מדינת ישראל.

הממשלה והרשויות המקומיות עושות כל שביכולתן כדי להסתיר את העברת התקציבים למאחזים. לכן התקציב שלהם לא מרוכז בכמה סעיפים שניתנים למעקב פשוט אלא מחולק בין סבך של גופים ממשלתיים וחצי-ממשלתיים, דוגמת משרד השיכון, משרד החקלאות, משרד הביטחון, מועצות מקומיות, עמותות פרטיות, החטיבה להתיישבות ועוד. עלות המאחזים הבלתי-חוקיים לקופת המדינה נאמדת במאות מיליונים מדי שנה.