שמיעה סלקטיבית


יאיר לפיד חושב שאי-אפשר לנהל משא ומתן עם ממשלה שחצי שלה תומך בהסכם מדיני וחצי שלה מתנגד לו נחרצות. אז מה הוא עושה באחת כזאת? 

בתחילת השבוע נדד שר האוצר, יאיר לפיד, בין אולפן טלוויזיה אחד לשני. בכל הראיונות שנתן נשאל לפיד כיצד הוא מתכוון לממש את ההבטחה המפורשת שנתן לבוחרים שלו - "לא אשב בממשלה שלא תנהל משא ומתן" - לאור החלטת נתניהו להפסיק את השיחות בגלל הפיוס בין פת"ח לחמאס. בכל הראיונות חזר על אותה תשובה בדיוק: "לא מנהלים משא ומתן עם ממשלה שחצי ממנה אומר 'אני עושה איתך הסכם' וחצי ממנה אומר 'אני לא אעמוד בהסכם'". 

וואלה. קודם כל, בואו נשים בצד את העובדה שחמאס ופת"ח ניסו להתפייס כבר ארבע פעמים ולא הצליחו. בואו נתעלם מכך שהתגובה של נתניהו הייתה היסטרית, נמהרת וחובבנית וגרמה לישראל רק נזק בזירה הבינלאומית. בואו נתמקד בשאלה אחת בלבד: את מי בדיוק מנסה לפיד לרמות - אותנו או אולי את עצמו?

הרי את המשפט שאמר לפיד אפשר לומר באותה מידה של דיוק על הממשלה שבה הוא יושב כבר שנה וחצי: ממשלה שחצי אחד שלה תומך באופן מוצהר בפתרון שתי המדינות, החצי השני שלה שולל אותו באופן נחרץ וברור, והעומד בראשה בכלל לא אמיץ מספיק כדי לחשוף בפני הציבור הישראלי מה הוא חושב בנושא. ממשלה שמנהלת משא ומתן כשחצי ממנה לא יחתום בחיים על שום הסכם שעוד עלול לצאת ממנו.

לפיד משקר לבוחריו ביודעין. הוא יודע היטב שבתשעת החודשים האחרונים לא התקרבנו אפילו קצת להסדר ושהנושאים הקריטיים באמת עבור אזרחי ישראל לא נדונו אפילו פעם אחת. לא הסדרי ביטחון, לא גבולות, לא מפות, לא הסכמים כלכליים, לא ערבות בינלאומית. כלום. הסיבה? חצי מהממשלה הזאת מתנגדת באופן חריף לפתרון שתי המדינות. איך אנחנו יודעים? פשוט טרחנו להקשיב לדברים שהם אומרים, שוב ושוב, בעצמם.

להלן מבחר מצומצם מאוד מההתבטאויות של שרי הממשלה בנושא ההסדר:

• השר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי: "רעיון שתי המדינות חלף מהעולם. מעולם בתולדות מדינת ישראל לא עסקו כל-כך הרבה אנשים בכל-כך הרבה אנרגיה במשהו כל-כך חסר תכלית" (יוני 2013), "מדינה פלסטינית לא תקום, ואם תקום - תיכשל" (אפריל 2013), "מדינה פלסטינית תרסק את הכלכלה הישראלית" (ינואר 2014), "מדינה פלסטינית תמיט אסון דמוגרפי על ישראל. לא נשב בממשלה שתקבל את ההחלטות הקלות והמסוכנות" (ינואר 2014), "מדינה פלסטינית תמיט על ישראל מאה שנות סכסוך. איננו מאמינים במשא ומתן" (יוני 2013)

• השר אורי אריאל, מספר 2 בבית היהודי: "הקמת מדינה פלסטינית היא רעיון עוועים שמסכן את מדינת ישראל. אנחנו מציעים לנתניהו לא להתכופף ולא להשתחוות" (מרץ 2011), "כשנתניהו מדבר על חזון שתי המדינות, הוא פוגע באופן משמעותי בתודעה היהודית ובזהות היהודית" (אוקטובר 2013)

• איילת שקד, יו"ר הסיעה: "אין לנו בעיה עם קיום משא ומתן, יש לנו בעיה עם חתימה על הסכם", "לא ניתן יד להקמת מדינה פלסטינית" (יוני 2013), "לא נרשה הקמת מדינה פלסטינית בין הירדן לים. לא איבדנו את שפיותנו ולא נוותר על ארצנו" (נובמבר 2013), "אני מאמינה שהממשלה תשלים את ימיה - אלא אם נתניהו יחליט להקים מדינה פלסטינית" (ינואר 2014), "לא מאמינה בפתרון שתי המדינות, בעוד כמה שנים הפלסטינים יסתפחו לירדן" (מאי, 2012)

• יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו): "זכותנו על הארץ היא מוחלטת, והיא כוללת את הארץ כולה. לאף אחד אין זכות לוותר על ארץ ישראל. צריך לחכות ולנצל הזדמנות מבחינת התנאים המדיניים כדי לבצע החלה של הריבונות הישראלית בשטחים. צריכים לייצר את התנאים לקראת סיפוח" (ינואר 2014)

• השר משה (בוגי) יעלון: "אין מקום להקמת מדינה פלסטינית" (ינואר 2013),

• השר גדעון סער: "יש להתפכח מרעיון שתי המדינות. הקמת מדינה פלסטינית תהיה מהלך רב-סכנות לישראל" (מאי 2012)

• השר גלעד ארדן: "מתנגד למדינה פלסטינית" (נובמבר 2012), "ישראל לא קמה כדי להקים מדינה פלסטינית" (אפריל 2012)

• השר ישראל כץ: "מדינה פלסטינית היא דבר בלתי-קביל" (יולי 2013)