משהו ישן מתחיל


בדיקת שישים ואחת מעלה: רק בחצי השנה האחרונה טירפדו נפתלי בנט ואנשיו שישה חוקים גאים. כך הפכה מפלגת הבית היהודי לאויבת המרה ביותר של הקהילה הגאה בישראל

"אם אני הייתי צריך להחליט, לא הייתי מגייס הומואים ולסביות לצבא. יש דברים שמפריעים לצבא להילחם. התורה יוצאת נגד זה בחריפות מאוד גדולה ובעונשים מאוד כואבים. האם הענישה עוזרת? אני מאמין בגדול שכן" - השר אורי אריאל (הבית היהודי), יוני 2012

"נדהמתי מכך שאורי אריאל הגיש ערר נגד חוק הפונדקאות לחד-מיניים. אני רואה בהגשת הערר מעשה לא הגון ונעיצת סכין בגב" - השרה יעל גרמן, מרץ 2014

לפני ארבעה חודשים כינסה שרת הבריאות, יעל גרמן, מסיבת עיתונאים חגיגית ובה הודיעה בהתרגשות על "מהפכת הפונדקאות". תוך שבועות ספורים, הבטיחה גרמן, יעבור חוק שיאפשר לזוגות חד-מיניים להביא לעולם ילד באמצעות אם פונדקאית בישראל.

שרת הבריאות האריכה בדברים על ההיבטים המשפטיים של החוק, על צדק, על שינוי היסטורי ועל שוויון. רק פרט אחד קטן שכחה לציין: את העובדה שהמפלגה שלה הפקירה את גורל הקהילה הגאה בישראל לחסדיה של מפלגת ימין קיצוני דתית.

והנה, עברו שלושה חודשים בלבד מאז החגיגות המתוקשרות - וחוק הפונדקאות ההיסטורי נקבר. למרות שיש לו רוב בוועדת השרים לענייני חקיקה, למרות שיש לו רוב בכנסת, למרות שיש לו רוב בציבור הישראלי. איך? בקלות. בנט וחבריו הפעילו סעיף בתקנון הכנסת שמאפשר להם לתקוע את החוק לעד, רק כי אינו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמם הדתית.

היום, יותר משנה מאז הקמת הממשלה, אפשר לקבוע בוודאות שמפלגת הבית היהודי היא האויבת המרה ביותר של הקהילה הגאה במדינת ישראל. כמעט כל הצעת חוק גאה שעולה בכנסת מטורפדת באופן אוטומטי בידי בנט ואנשיו בוועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה החשובה הזו היא הגוף הממשלתי שקובע באילו הצעות חוק תתמוך הממשלה ולאילו תתנגד.

פרט לרשימת החוקים שאספנו כאן, יש עוד עשרות חוקים גאים שהונחו כבר על שולחן הכנסת ונתקעו בשלבי חקיקה ראשוניים בגלל "הבית היהודי". כך, למשל: חופשת לידה לבנות זוג מאותו מין, שוויון בזכאות לזוגות חד-מיניים בהלוואות לדיור והסרת מכשולים בפני זוגות חד-מיניים בתהליך הרישום כהורים. החוקים הללו כבר מנוסחים, חתומים ומוכנים להעלאה - אלא שיוזמיהם מבינים כי כל עוד הבית היהודי בקואליציה, אין להם סיכוי לעבור.

אז הנה מה שהיה לנו בחצי השנה האחרונה.

ספטמבר: איסור אפליה בשל זהות מגדרית (ח"כ מרב מיכאלי) - תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שנועד להוסיף בסעיף האוסר על מעסיקים להפלות עובדים גם התייחסות לזהות מגדרית. המטרה: להגן על טרנסג'נדרים מפני התנכלות ואפליה במקום העבודה. הופל על-ידי הבית היהודי בוועדת השרים לענייני חקיקה.

נובמבר: ברית הזוגיות הגאה (ח"כ סתיו שפיר) - החוק קובע כי בני זוג מאותו מין, שאינם יכולים להינשא בטקס דתי, יוכלו לקבל מעמד רשמי דמוי-נישואים באמצעות ברית זוגיות. ההצעה נועדה להוות השלמה לברית הזוגיות של יש עתיד, ומטרתה להבטיח כי זוגות חד-מיניים לא יישמטו מההצעה של יאיר לפיד בגלל לחצים פוליטיים. היא נפלה בגלל התנגדות "הבית היהודי" בוועדת השרים לענייני חקיקה. אגב, גם ברית הזוגיות המדוברת של לפיד וגם חוק החיים המשותפים של ציפי לבני לא הובאו עד כה להצבעה בגלל התנגדות מצד מפלגת השומרון. בכיר בבית היהודי הסביר בפשטות: "אין סיכוי שנאפשר חוק שיכיר בזוגות חד-מיניים".

דצמבר: הטבות מס להורים חד-מיניים (ח"כ עדי קול) - החוק נועד להעניק נקודת זיכוי במס הכנסה גם לזוגות של הומואים המגדלים את ילדיהם במשותף. סערה ציבורית קשה פרצה לאחר שנציגי הבית היהודי הפילו את ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. בסופו של דבר, סיכמו בנט ולפיד כי החוק יעבור בהצבעה בכנסת - ולאחר מכן ייגנז ויוחלף בתקנות של שר האוצר. כלומר, ההטבה לא תיכנס באופן רשמי וקבוע לספר החוקים של מדינת ישראל אלא תמומש כחלק ממדיניות של שר אוצר מסוים - מה שיאפשר למחליפו לבטל אותה בעתיד בקלות רבה. התרגיל הזה אפשר ליש עתיד לזכות, סוף-סוף, באיזו כותרת חיובית בעיתון, אלא שהמנצח האמיתי הוא בנט - שמצליח, שוב, לדחות את ההכרה הרשמית של המדינה בזוגות חד-מיניים.

דצמבר: חוק להשוואת תנאים במשכנתאות לזוגות חד-מיניים (ח"כ דב חנין) - הצעת החוק נפלה לאחר ששר השיכון אריאל טען בתוקף כי הנושא יכול להיות מוסדר בנהלים של משרד השיכון וכי אין כל צורך בחקיקה. תירוץ מוזר: אם אתה מתנגד לאפליה, למה להתחמק ולא לעגן מנגנוני הגנה מפניה בחוק?  

ינואר: הצעת חוק בית משפט לענייני משפחה (ח"כ ניצן הורוביץ) - חוק זה נועד להבטיח כי בית המשפט לענייני משפחה ידון גם בתיקים הקשורים במשפחות חד-מיניות. במצב הנוכחי בית המשפט דוחה מפעם לפעם תיקים כאלה, בטענה שהם סותרים את "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". לפני ההצבעה על החוק הבהיר השר אורי אורבך מעל בימת הכנסת כי המפלגה שלו לעולם לא תיתן יד לחקיקה שמיטיבה עם משפחות חד-מיניות.   

מרץ: חוק הפונדקאות לחד-מיניים (השרה יעל גרמן) - כשהבינו ב"יש עתיד" כי בהרכב הקואליציוני הנוכחי אפסו הסיכויים להעביר את ברית הזוגיות, החליטו לקדם את "מהפכת הפונדקאות", במטרה למזער את הנזק שנגרם להם אצל ציבור המצביעים שלהם. אלא שגם את החוק הזה הצליחו לסכל בבית היהודי. על אף שההצעה עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הגיש השר אורי אריאל ערר לגביה. המשמעות של צעד כזה היא הקפאה מוחלטת של החוק, עד שהשר המערער מחליט להעלות אותו לדיון חוזר. אריאל, מן הסתם, לא מתכוון להעלות אותה לדיון חוזר לעולם.

במלים אחרות, שר השיכון החליט לצפצף על הרוב הקיים בוועדה והשתמש בסעיף טכני כדי לקבור אותו סופית. הנימוק? לדברי אריאל, החוק מעלה "שאלה מוסרית וערכית על הדרך שבה צריכה להיראות משפחה במדינת ישראל". האפשרות היחידה להעלאת החוק להצבעה חוזרת היא שראש הממשלה בכבודו ובעצמו יביא אותו בפני ישיבת הממשלה. מאחר שנתניהו, כפי שראינו, מרשה לעצמו לדבר על זכויות הקהילה הגאה רק באנגלית ורק כשהוא נמצא בחו"ל - הסיכוי שזה יקרה בקרוב שואף, מן הסתם, לאפס.

לאחר הגשת הערר כתבה השרה גרמן בעמוד הפייסבוק שלה: "נדהמתי... אני רואה בהגשת הערר מעשה לא הגון ונעיצת סכין בגב". אולי מוטב היה לה להציץ ברקורד ההצבעות של בני בריתה ולהקשיב להתבטאויות שלהם, לפני שהיא מפתחת ציפיות מופרכות.