שר הכלכלה של ההתנחלויות


בעלי המניות של "טבע" בניו-יורק יכולים להיות רגועים, יש להם יופי של נציג בכנסת: שר הכלכלה, נפתלי בנט. לשאר אזרחי ישראל, לעומת זאת - במיוחד אלה שאינם גרים מעבר לקו הירוק - יש כל סיבה להתחיל לדאוג

בתחילת השבוע שעבר עמד שר הכלכלה, נפתלי בנט, על דוכן הנואמים בכנסת ונשא נאום הגנה נלהב על חברת "טבע" ועל החלטתה לפטר 800 עובדים ישראלים.

הנה כמה שאלות ששר הכלכלה נמנע מלענות עליהן: האם זה תקין שהציבור הישראלי מעניק לטבע הטבות מס בגובה 12 מיליארד שקל, והיא מוציאה אותו על משכורות עתק לדירקטורים שלא עושים כלום במקום לשמור על עובדיה הישראלים? האם זה סביר שעובדים נשלחים הביתה, בשעה שמנכ"ל החברה מקבל 40 אלף שקל ליום עבודה? מה בכוונתו לעשות, בתור השר שאחראי על התעסוקה, כדי למנוע מהעובדים למצוא את עצמם בעוד שלושה חודשים בלי פרנסה?

על אף אחת מהשאלות השר בנט לא מצא לנכון לענות.

מה כן היה לו חשוב לעשות? לעמוד ולצווח על חברי הכנסת של האופוזיציה. זה התחיל ב"אני יורק דם כדי להביא לפה משקיעים מהודו ועד סין, אבל אתם כמו דחליל שמרחיק ציפורים" ונגמר ב"הפכתם להיות פיגוע כלכלי למדינת ישראל". בנט הסביר לחברי האופוזיציה שבכל פעם שהם יוצאים להגנת העובדים הישראלים מפני תאוות הבצע של התאגידים הבינלאומיים, הם מפחיתים את האטרקטיביות של ישראל בעיני משקיעים זרים. בקיצור, בעלי המניות האמריקאים של "טבע" - אלה שיושבים במגדלים בוול סטריט וגוזרים קופון שמן על כל ישראלי שנזרק ממקום עבודתו - יכולים להיות מרוצים: יש להם נציג נאמן בכנסת.

אבל רגע, רגע, רגע. משהו פה לא הכי ברור.

אותו בנט שעמד על הדוכן והכריז שחבורת מולטי-מיליונרים ממנהטן חשובה יותר מהעובד של "טבע" בירושלים, הוא לא יו"ר הבית היהודי שרק לפני חודשיים הסביר לנו שאין לארצות הברית ולאירופה שום זכות להתערב במה שעושים עם הכסף שלהן בישראל? שקרא להחרים את האיחוד האירופי, רק כי הוא לא מוכן שכספי המסים שלו יושקעו בשטחים? שמוכן להקריב השקעות של מיליארדי שקלים בישראל, רק בשביל לכבוש עוד גבעה בשומרון?

הנה כמה עובדות שבנט היה מעדיף שנשכח:

40 אחוז מתקציבי המחקר של ישראל - יותר מ-3 מיליארד שקל - מגיעים מהקרן למחקר מדעי של האיחוד האירופי. מכל הארצות שנמצאות מחוץ לאירופה, ישראל היא המדינה שמקבלת מהקרן את תקציבי המחקר הנדיבים ביותר. השנה, לראשונה, המימון הזה נמצא בסכנה. למה? כי בנט מסרב לחתום עם האיחוד על הסכם שלא כולל השקעה בהתנחלויות (למרות שישראל חתומה על אינספור הסכמים כאלה - מול ה-OECD, לדוגמה). כן, קראתם נכון: שרי החוץ של האיחוד החליטו שאת ההשקעות שלהם - כלומר, את כספי המסים של האזרחים שלהם - הם לא מוכנים להזרים לשטחים; בתגובה, שר הכלכלה שלנו בוחר להבריח משקיעים ששווים 3 מיליארד שקל, רק כי הם לא שותפים לאובססיה הפוליטית שלו עם מעלה מכמש ויצהר. למרבה המבוכה, בנט הודיע שיקדם חרם משלו על מדינות אירופה.

אירופה מבחינה בין מוצרים שמגיעים מישראל ומוצרים שמגיעים מההתנחלויות. במסגרת הסכמי הסחר החופשי עם האיחוד, מוצרים מישראל פטורים ממכס, ואילו מוצרים מהשטחים אינם פטורים. ממשלת ישראל מעבירה כבר שנים פיצויים בגובה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה לחקלאים מעבר לקו הירוק כדי לפצות אותם על הפסדים בשוק האירופי. בקיצור, הפתעה: פתאום אפשר להגן על עובדים ישראלים מפני החלטות של משקיעים זרים.

למוצרים ישראלים אין עדיין תו תקן אירופי, דבר שמטיל עלויות כבדות על חברות ישראליות, מאחר ש-40% מהייצוא המקומי מיועד לאירופה. תו התקן הזה, ששמו ACAA, יכול היה להכניס למשק הישראלי מאות מיליוני דולרים בשנה, אבל התהליך נתקע במשך שנים רק כי משרד הכלכלה הישראלי התעקש שיחול גם על מפעלים בשטחים, בניגוד לעמדה המוצהרת - כבר יותר מ-40 שנה - של כל מדינות האיחוד האירופי.

ב-2007 ביקשה ישראל מהאיחוד האירופי שדרוג משמעותי ביחסים שיאפשר לה להשתלב בכל המנגנונים הכלכליים והביטחוניים של אירופה. לאחר משא ומתן שארך שנה וחצי, הסכימו כל חברות האיחוד לקדם את השדרוג. ב-2009, כשנהיה ברור כי לישראל אין שום כוונה לקדם תהליך מדיני כן ורציני מול הפלסטינים, החליטו מדינות האיחוד להקפיא את השדרוג עד שתשתנה מדיניות ההתנחלות בשטחים. הפיכת ישראל למדינה שוות-מעמד מבחינה כלכלית בתוך האיחוד הייתה מזרימה מאות מיליוני שקלים בשנה לחברות מקומיות.

מה משותף לכל המקרים האלה? בכולם שר הכלכלה שלנו מוכן להקריב מיליארדי שקלים שהיו אמורים להגיע לתעשייה, להיי-טק ולמפעלים כחול-לבן על מזבח האינטרסים הפוליטיים שלו. במלים אחרות: בנט מוכן להגן על אזרחי ישראל מפני כוחות בינלאומיים עתירי-משאבים אך ורק כשמדובר בישראלים שגרים מעבר לקו הירוק. השאר? שידאגו לעצמם.