מחקר או יצהר


40 אחוז מתקציבי המחקר של ישראל - יותר מ-3 מיליארד שקל - תלויים בקרן המדעית של האיחוד האירופי, שמשקיעה בישראל יותר מבכל מדינה אחרת מחוץ לאירופה. כל זה עלול להיגמר בקרוב. הסיבה? שר הכלכלה של מדינת ישראל סבור שחשוב יותר להתווכח עם האיחוד האירופי על מעמדה הבינלאומי של יצהר

השבוע תכריע ממשלת ישראל אם היא ממשיכה בשיתוף הפעולה עם קרן המחקר של האיחוד האירופי - או מעדיפה, לחילופין, להתחנף עוד קצת לקהל המצביעים של הבית היהודי.

על הפרק עומדים יותר מ-650 מיליון אירו שאמורים להגיע החל מהשנה הבאה לאוניברסיטאות המחקר וכן לחברות ההיי-טק המובילות בישראל. לדברי שר המדע, יעקב פרי, הסכום הנדון מהווה כ-40% מתקציב המחקר של מדינת ישראל, שסובלים גם ככה מתת-תיקצוב מתמשך. המענקים של הקרן - שהסתכמו עד היום ב-700 מיליון אירו - הם, למעשה, המקור התקציבי הציבורי הגדול ביותר בישראל למחקרים מדעיים. עיקר המענקים מושקע במחקרים רפואיים מתקדמים, בפיתוחים ביטחוניים ובננו-טכנולוגיה.

במלים אחרות: אם נתניהו יחליט שהוא מעדיף את יצהר על פני המחקר, יסבלו האוניברסיטאות וחברות ההיי-טק הישראליות מנזק חסר תקדים, שישאיר אותן הרחק מאחורי המתחרות שלהן בחו"ל. כבר היום נמצאת ישראל במצב קשה של שחיקה ביכולות המחקר והפיתוח שלה, בגלל קיצוצים תקציביים שהוביל נתניהו בעשור האחרון. "קיצוץ בתקציבי המחקר מאירופה עלול להיות מכה כואבת ואנושה למדענים הישראלים", העידה נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' רות ארנון. "אנחנו תלויים באופן קריטי בתוכנית שמוביל האיחוד", אמר פרופ' ישראל פכט ממכון וייצמן. "שיתוף הפעולה המחקרי מעניק לא רק מימון ברמה גבוהה אלא גם מביא מדענים מהפריפריה בישראל לקדמת המדע והטכנולוגיה. תקציבי העתק של האיחוד מאפשרים לנו גישה לתשתיות שאינן קיימות בישראל וכן תורמים למוניטין של ישראל כמדינה מתקדמת בעולם הרחב", הוסיף פרופ' אורי מר-חיים.

והנה, גדול המתנגדים בתוך הממשלה לחידוש ההסכם בעל התועלת הכלכלית העצומה הוא, איך לא, שר הכלכלה של ישראל בכבודו ובעצמו, נפתלי בנט. הסיבה? האיחוד האירופי כלל בהסכם סעיף שלפיו הכסף של האזרחים שלו לא יושקע מעבר לקו הירוק. לדברי האירופים, כל עוד מדובר במיליוני אירו שלהם, זכותם לקבוע כי הם יושקעו רק בתוך הגבולות המוכרים של מדינת ישראל.

גם בעלת בריתנו הקרובה ביותר, ארצות הברית, וגם האיחוד האירופי מתנגדים למפעל ההתנחלויות מיומו הראשון ומבהירים זאת לישראל מדי שנה. למעשה, קשה למצוא עוד נושאים רבים שהקהילה הבינלאומית מחזיקה בקונצנזוס רחב כל-כך לגביהם. לכן, בניגוד גמור למה שהימין מנסה לטעון שוב ושוב, לא מדובר פה בתפנית מפתיעה וקיצונית ביחס של העולם כלפי ישראל.

אלא שמבחינת שר הכלכלה שלנו העובדה שהעולם לא מצליח להבין מדוע יצהר חשובה כל-כך היא עילה מספקת לחיסול של כמעט מחצית מתקציב המחקר בישראל. זאת, דווקא בתקופה שבה האוניברסיטאות בארץ סובלות מבריחת מוחות הרסנית ומכרסום מדאיג במעמדן המחקרי.

התגובה האוטומטית של הימין הייתה לאיים בחרם נגדי על האיחוד האירופי ולהאשים אותו באנטישמיות. האמירה עוררה מבוכה רבה בקרב הדרג המקצועי במשרד הכלכלה ובאקדמיה הישראלית: מה שחברי הבית היהודי שכחו לציין זה שישראל היא, למעשה, המדינה היחידה בעולם מחוץ לאירופה שזכאית למענקים מהקרן כאילו הייתה מדינה אירופית לכל דבר ועניין וגם שביחס לגודל האוכלוסייה שלה ישראל היא המדינה הלא-אירופית שקיבלה הכי הרבה תקציבי מחקר עד כה מהאיחוד.  

אז איזה סוג של מחקרים עומד על הפרק? בשנה שעברה, למשל, העניקה הקרן של האיחוד האירופי מימון ל-1,514 פרויקטים בישראל. הנה טעימה קטנטנה מהמחקרים שנמצאים בסכנה בגלל השיקולים הפוליטיים הצרים של בנט:

- האוניברסיטה העברית: חקר הצופן הגנטי, זיהוי גורמים תורשתיים למחלות לב, חקר מערכת החיסון האנושית, גישות חדשות להתפתחות הילד, מעקב אחר בריאות העובר בהיריון, טיפולים גנטיים חדשניים לסרטן, טיפול מהיר בזיהומי מים, חיסונים חדשים לשפעת, מודלים חדשים לחיזוי משברים כלכליים ברמה הלאומית, פתרונות מולקולריים לטיפול בסרטן

- אוניברסיטת תל-אביב: ננו-טכנולוגיה, טיפול באלצהיימר ובאובדן זיכרון, פיתוח אנטיביוטיקה זולה ונגישה, טיפולים שיקומיים אחרי שבץ, זיהוי מוקדם ומבוסס-גנטיקה של סרטן, טיפולים מולקולריים באסטמה, מודלים לטיפול במגיפות זיהומית, מערכות אבטחה אלקטרו-מגנטיות, שימוש בננו-רפואה לזיהוי מוקדם ולטיפול בסרטן, השפעות תזונה על תהליך ההזדקנות

- מכון וייצמן: טיפולים חדשניים בסרטן ובאיידס, אנרגיה סולארית, גישות חדשות לטיפול בסרטן ריאות

- אוניברסיטת בר-אילן: שיטות לעיכוב סרטן השד, אבטחת מידע אישית באינטרנט, טיפולים למחלות במערכת העיכול אצל קשישים, ההשפעה של התחממות כדור הארץ על הים התיכון, מיפוי גנטי של צהבת,

- אוניברסיטת בן-גוריון: רובוטיקה, שיקום אחרי התקפי לב

- אוניברסיטת חיפה: חקר החקלאות הימית, עצירת מגיפות ומחלות בעזרת הציבור, מערכות מידע מתקדמות בכלי רכב חשמליים, שיטות חדשות להוראת שפה שנייה בבתי-ספר, הצפנה ממוחשבת

- חברות היי-טק ישראליות: חיישני ריח לגילוי פצצות, מערכות מתקדמות לאבטחת שדות תעופה, שימוש באנרגיה ירוקה ומתחדשת בחברות היי-טק, מערכות הגנה מפני מתקפות סייבר